When does a מעריב-misser say שמונהעשרה?

קצורשלחןערוך‎ 21:1 describes what one should do who missed מעריב by accident:

לאחרתפילתשחריתיאמרתחנוןואשריויתפללתפלתשמונהעשרהלשםערביתואחרכךיאמרלמנצחובאלציוןוכו׳

After the prayer of שחרית, he should say תחנון and "אשרי" and then say שמונהעשרה for מעריב. After that, he should say "למנצח",‎"ובאלציון", etc.

It seems likely that the intent that he listens to חזרתהש״ץ, says תחנון and "אשרי" with the congregation, and only then says his own שמונהעשרה, as opposed to saying תחנון and "אשרי" on his own before and/or during חזרתהש״ץ.

Just a bit earlier, in 20:11,‎קצורשלחןערוך says this:

חיובעלהאדםלומרקדושהעםהציבורוגםאמןשלאחרהאלהקדושושלאחרשומעתפילההואגםכןחיובכמוקדושהוכןהקדישיםשאומרהשליחציבורחיובהואלענותעליהםוכןבמודיםהואחייבלשחותעםהציבורולכןאםנתאחרלבואלביתהכנסתבאופןשאינויכוללהתפללעםהציבורוהואמוכרחלהתפללביחידותאםאיןהשעהעוברתצריךלהשגיחשלאיתפללשמונהעשרהבשעהשיפסידמלענותאחדמדבריםאלואלאימתיןעדשיענהואחרכךיתפללשמונהעשרה

…Any קדיש said by the ש״ץ (leader) — there's an obligation to answer it.… Therefore, if he came late to the synagogue to the extent that he cannot pray with the congregation and must pray alone, if the time [for prayers] isn't about to pass, he must take care not to say שמונהעשרה at a time that he'll lose out on answering one of those things: rather, he should wait until he answers [them] and only then say שמונהעשרה.‎

Now, if someone starts saying "אשרי" and a weekday שמונהעשרה when the congregation starts saying "אשרי", he's not going to finish his שמונהעשרה before the ש״ץ says קדיש. So I don't understand 21:1:

1. Does he intend that 20:11 doesn't apply here and the person should say שמונהעשרה, missing קדיש? If so, why?
2. Or does he intend that the person say "אשרי" with everyone else and then wait, saying nothing, while the congregation says "למנצח" and "ובאלציון"? If so, why not say it with them (since he's waiting anyway)?
3. Or what?